Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 43a

אוֹ גִיּוֹרֶת – זָכָה!

Traduction

and subsequently married a Canaanite slave who had also been emancipated, and became pregnant from him, or if she was a convert who became pregnant from a male convert, and both the husband and wife died without heirs, the assailant gains by not having to pay, since there are no heirs. In any event, it is explicitly stated in the baraita that the beneficiary of the compensation due to her, including that which she would have received during her lifetime, is not her husband but rather her heirs.

Rachi non traduit

או גיורת. מעוברת מגר ומתו שניהם פטור מן הכל שהוא קודם הואיל ואין לה יורשין כל הקודם בשלה זכה וזה שישנו בידו קודם לכל אדם אבל ישראלית מעוברת מישראל אפילו אין להם בנים יש לה יורשין לירש חלקה ויש לו יורשין לירש חלקו ודוקא נשתחררה קודם חבלה אבל היתה שפחה כשחבל בה חייב בכל אפילו בדמי ולדות ויתן לאדוניה דדמי ולדות שפחה אינם אלא לבעלים שלה כדאמרינן לקמן בשור שנגח את הפרה (בבא קמא דף מט.) דאמר ליה חמרתא מעברתא אזקת מינאי:

אָמַר רַבָּה: בִּגְרוּשָׁה. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן: בִּגְרוּשָׁה.

Traduction

Rabba said: This baraita relates to a divorcée; since they got divorced, the husband does not inherit from her. Likewise, Rav Naḥman said: The baraita relates to a divorcée.

Rachi non traduit

בגרושה. עסקינן ומש''ה נותן ליורשיה שגירשה אחר החבלה:

אָמְרִי: גְּרוּשָׁה נָמֵי תִּיפְלוֹג בִּדְמֵי וְלָדוֹת!

Traduction

The Sages said in response: If she is a divorcée, she should also share in the compensation for the miscarried offspring. Why should her ex-husband receive the full payment?

Rachi non traduit

וכי אמרי הכא. בגרושה ולא מוקמינן לה בהכי:

Tossefoth non traduit

גרושה נמי תפלוג בדמי ולדות. דקס''ד דלא אקרי בעל האשה אלא כשהאשה תחתיו וק''ק דמאי פריך דתפלוג בדמי ולדות אטו ולדות צררי נינהו דזכיה בהו דהכי פריך לקמן (בבא קמא דף מט.) דבעל גופיה לא הוה זכי בהו אי לאו דאשכחן דזכי ליה רחמנא ולאשה לא אשכחן דזכי:

אָמַר רַב פָּפָּא: הַתּוֹרָה זִכְּתָה דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, אֲפִילּוּ בָּא עָלֶיהָ בִּזְנוּת. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ''כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה''.

Traduction

Rav Pappa said: The Torah awarded the payment of compensation for miscarried offspring to the husband, even if he is not actually her legal husband but rather engaged in licentious sexual intercourse with her. Although he has no rights to her property, the damages for the miscarried offspring belong to him alone, as he is the father of the offspring. What is the reason? The verse states: ''As the husband [ba’al] of the woman shall impose upon him'' (Exodus 21:22), indicating that damages are not collected by the woman, but by the man who engaged in intercourse [ba’al] with her, impregnating her. Therefore, if they got divorced, the ex-husband receives the payment.

Rachi non traduit

בעל האשה. אבועל הקפיד:

Tossefoth non traduit

אפילו בא עליה בזנות. בירושלמי בעי ר''ע בא על אמו בא על אחותו יכול אף הוא בעל ההריון ת''ל בעל אותו שראוי לקרות בעל יצאו אלו שאינם ראויים לקרות בעל:

וְנוֹקְמַהּ לְרַבָּה כְּגוֹן שֶׁגָּבוּ מָעוֹת, וּלְרַב נַחְמָן כְּגוֹן שֶׁגָּבוּ קַרְקַע!

Traduction

The Gemara asks: Why do Rabba and Rav Naḥman explain this baraita as referring to a divorcée? They could have answered, in accordance with their own opinions elsewhere (Bava Batra 124b), that it is referring to payments that are not considered to have been in the woman’s possession during her lifetime, but rather are considered property due to the woman, which her husband does not inherit. Let us establish this baraita, according to Rabba, as referring to a case where they collected money for the damage and pain, and according to Rav Naḥman, where they collected land.

Rachi non traduit

ונוקמה לרבה כו'. למה להו לרבה ולר''נ לאוקמה בגרושה לוקמה מר כדאית ליה ומר כדאית ליה ביש נוחלין נוקמה לרבה כגון שגבו ב''ד מעות מן המזיק לשלם נזק וצער ואע''פ שנתחייב לה מחיים לא עדיף ממלוה בשטר:

Tossefoth non traduit

ונוקמה לרבה כגון שגבו מעות. הוה מצי למימר לרבה אליבא דנפשיה לוקמיה בין בגבו מעות בין בגבו קרקע דבסוף גט פשוט (ב''ב דף קעה:) מוכח דס''ל אליבא דנפשיה אפילו גבו קרקע אין לו דשעבודא לאו דאורייתא אלא לא חש לדקדק כל כך ולהאריך שיהיה צריך להקשות ההיא דשעבודא לאו דאורייתא אההיא דגבו קרקע יש לו ולתרצם:

ולרב נחמן שגבו קרקע. פי' כגון שגבו נמי קרקע ולא בא למעוטי מעות דהא דחשיב התם ר''נ מעות כמוחזקין היינו גבי מלוה כדפ''ה משום דזוזי יהיב וזוזי שקיל אבל הכא לא שייך האי טעמא ור''י מפרש לפי שדרך בני אדם לפרוע מעות חשיב ר''נ מעות מוחזקים:

דְּאָמַר רַבָּה: גָּבוּ קַרְקַע – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ מָעוֹת – אֵין לוֹ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: גָּבוּ מָעוֹת – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ קַרְקַע – אֵין לוֹ.

Traduction

As with regard to the right of a firstborn to receive a double portion of the inheritance of his father, he receives a double portion only of the property possessed by his father, not of the property due to him. In a case where money was owed to the father, Rabba says: If the heirs collected the debt from land, the firstborn has the right to a double portion, since it is considered property that was already in the father’s possession. If they collected money, he does not have a double portion, as it is considered property due to the father. And Rav Naḥman says: If they collected money, he has a double portion, and if they collected land, he does not have a double portion.

Rachi non traduit

דאמר רבה גבו. יורשין קרקע במלוה שהלוה אביהם יש לו לבכור פי שנים דהוה ליה כמוחזק דהאי קרקע אשתעבד ליה לאבוהון:

גבו מעות אין לו. פי שנים דלאו הני מעות הניח אביהן והוי ראוי:

ור''נ אמר גבו מעות יש לו. דכמוחזק דמי שהרי מעות הלוה אביהם ומעות נטלו:

גבו קרקע אין לו. דקרקע לא הניח אביהם והוי ראוי והכא נמי לוקמא ר''נ כגון שגבו קרקע דהוי ראוי:

הָנֵי מִילֵּי לִבְנֵי מַעְרְבָא – אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן;

Traduction

The Gemara answers: That statement applies according to the residents of the West, i.e., Eretz Yisrael, in accordance with the opinion of the Rabbis, who limit the rights of a firstborn to his father’s property to the extent that they hold he does not receive a double portion of any appreciation in the property occurring after his father’s death.

Rachi non traduit

אמרי. הני מילי דאפלוג רבה ור''נ ביש נוחלין:

אליבא דבני מערבא. דשלחו בכור נוטל פי שנים במלוה ולא ברבית ואוקימנא אליבא דרבנן דפליגי עליה דרבי דאמרי אין בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן דאי רבי אפילו ברבית נמי שקיל פי שנים דשבחא דממילא הוא ופרשוה רבה ור''נ להא דבני מערבא דאמרי לרבנן בכור נוטל פי שנים במלוה מר בגבו מעות ומר בגבו קרקע:

ה''ג. ה''מ לבני מערבא אליבא דרבנן כי קאמר הכא כרבי:

כִּי קָאָמְרִי הָכָא – כְּרַבִּי.

Traduction

By contrast, when they state that this baraita here relates to a divorcée, it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi that the firstborn receives a double portion even in the appreciation of the property occurring after the father’s death. According to this opinion, clearly everything due to the father is considered to be in his possession, whether he receives his compensation in money or in land. The same applies to a husband, who inherits the rights to inherit compensation for damage and pain inflicted on his wife. That is why Rabba and Rav Naḥman had to interpret this baraita as relating to a divorcée.

Rachi non traduit

וכי אמרי הכא. בגרושה ולא מוקמינן לה בהכי:

כרבי. דאמר בכור נוטל פי שנים בשבח דכמוחזק דמי וכ''ש במלוה דכמאן דגביא דמי לא שנא גבו קרקע ולא שנא גבו מעות הלכך אי לאו דגירשה שקיל דבעל כבכור ומיהו בכופר אפילו רבי מודה דראוי הוא דהואיל ואין בו שום חיוב מחיים לא הוי כשבחא דממילא:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִשְּׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל'' – כָּל זְמַן שֶׁהַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים; אֵין הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, אֵין הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים.

Traduction

§ Rabbi Shimon ben Lakish says: With regard to an ox that killed a Canaanite slave unintentionally, the owner is exempt from paying the fine of thirty shekels, as it is stated: ''He shall give to their master thirty shekels of silver, and the ox shall be stoned'' (Exodus 21:32). It is derived from the verse that the liability to pay thirty shekels is dependent on the stoning of the ox; whenever the ox is liable to be killed by stoning, the owner pays thirty shekels as compensation for the damage. If the ox is not liable to be killed by stoning, e.g., if it killed unintentionally, the owner does not pay thirty shekels.

Rachi non traduit

שור שלא בכוונה פטור מסקילה. כדתנן במתני' (לקמן בבא קמא דף מד.) נתכוין להרוג את הבהמה כו' וילפינן לה בגמרא כמיתת בעלים כך מיתת השור:

אָמַר רַבָּה: שׁוֹר שֶׁהֵמִית בֶּן חוֹרִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִכּוֹפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו'' – כָּל זְמַן שֶׁהַשּׁוֹר בִּסְקִילָה – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר, אֵין הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה – אֵין בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר.

Traduction

Similarly, Rabba says: With regard to an ox that killed a freeman unintentionally, its owner is exempt from paying ransom; as it is stated: ''The ox shall be stoned, and its owner also shall be put to death. If a ransom is laid on him'' (Exodus 21:29–30). This indicates that whenever the ox is liable to be killed by stoning the owner pays ransom; and if the ox is not liable to be killed by stoning the owner does not pay ransom.

Rachi non traduit

אין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר. ור''א דאמר לעיל (בבא קמא דף מא:) אין דיני אלא במתכוין להרוג כו' פליג עליה דמדאיצטריך קרא למפטריה בתם שלא בכוונה מכלל דמועד שלא בכוונה (בר כופר הוא ועוד מתניתין בהדיא תנא לקמן דפליגי עליה דקתני מועד שלא בכוונה) פטור ממיתה וחייב בכופר ורבה אקרא סמיך ומוקמינן למתני' דלקמן כוותיה דהאי דקתני מתני' פטור מכופר ומסקילה קאמר:

Tossefoth non traduit

אמר רבה שור שהמית בן חורין. כר''ע ס''ל דלר''א ודאי חייב כדאמרינן לעיל ואביי דפריך סבר דאפילו ר''ע מודה דחייב כופר מועד שלא בכוונה מאם כופר לרבות שלא בכוונה והא דאצטריך ליה לר''ע לאוקמי בעל השור נקי לדמי עבד ולא בעי לאוקמי נקי לחצי כופר שלא בכוונה היינו משום דמאם כופר לא מרבינן אלא דבשלא בכוונה מחייב כבכוונה והיינו דוקא מועד דמחייב ע''פ עדים בכוונה אבל תם ע''פ עדים ליכא כופר בכוונה משום דהביאהו לב''ד וישלם לך שלא בכוונה נמי או ע''פ עצמו ליכא לרבויי מאם כופר ולהכי פריך שפיר ר''ע לר''א אפילו לאביי דמכח הביאהו לב''ד וישלם לך יש לפוטרו אפילו שלא בכוונה בלאו קרא דנקי וכן (אמר) רב דימי א''ר יוחנן לקמן דאמר אם כופר לרבות כופר שלא בכוונה אפילו לר''ע נמי קאמר הכי כדפריך אביי ורב ושמואל דפליגי נמי לקמן (בבא קמא דף מד.) אמתני' דשור שהיה מתחכך בכותל בכופר שלא בכוונה נראה לר''י אליבא דר''ע פליגי והא דאיתותב רב מברייתא דמייתי תניא כוותיה דשמואל ותיובתא דרב או תיובתא דרבה לגירסת רשב''ם י''ל דחשיב ליה גמרא תיובתא גמורה משום דאיירי בסיפא רבי יהודה ור''ש שהם תלמידי ר''ע כדאמרינן בסנהדרין (דף פו.) וכולן אליבא דר''ע וביבמות (דף סב:) נמי אמר עד שבא ר''ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם ור''א ס''ל דאיכא כופר שלא בכוונה בלא ריבוי דאם כופר ולהכי אצטריך קרא דנקי למעוטי תם שלא בכוונה מחצי כופר ואת''ל דמרבויא דאם כופר נפקא ליה כופר שלא בכוונה נמי לר''א צ''ל דבהך סברא דפריך לא מרבינן מאם כופר שלא בכוונה אלא היכא דאיכא כופר בכוונה פליג איהו אדר''ע:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: ''הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי'', אוֹ ''שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי'' – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. מַאי, לָאו כּוֹפֶר?

Traduction

Abaye raised an objection to Rabba’s statement from a mishna: If a person admits: My ox killed so-and-so, or: My ox killed the ox of so-and-so, this owner pays based on his own admission (Ketubot 41a). This cannot be referring to the payment of a fine, as a person who admits his responsibility for an act incurring a fine is exempt from paying the fine. Clearly, it must be referring to a payment for which one can render himself liable through admission. What, is it not referring to the payment of ransom? If so, this proves that payment of ransom is not dependent on whether the ox is liable to be killed by stoning, as the ox cannot be killed based on its owner’s admission alone.

Rachi non traduit

או שורו של פלוני. במועד אוקימנא בפירקא קמא קתני מיהת המית שורי את פלוני משלם ע''פ עצמו:

מאי לאו כופר. ואע''ג דאין השור בסקילה שהרי הודה ואמרו כמיתת בעלים כך מיתת השור ואדם בהודאתו אינו נהרג:

Tossefoth non traduit

מאי לאו כופר לא דמים. וא''ת למ''ד (לעיל בבא קמא דף מ.) כופר דמי ניזק מאי איכא בין דמים לכופר ונראה לר''י כגון שמת המזיק דאין כפרה לאחר מיתה כמו חטאת ואשם דאין באין לאחר מיתה אבל דמים משלם ולפ''ז חמורה שלא בכוונה מבכוונה והכי נמי יש חומרא אחרת שלא בכוונה מבכוונה למ''ד כופר דמי מזיק דפעמים שהניזק שוה יותר מן המזיק ועוד י''ל דנפקא מינה בין דמים לכופר דדמים יכול למחול וכופר אין יכול למחול ואי הוה פשיטא לן דכופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר הוה נ''מ נמי להא:

לָא, דָּמִים.

Traduction

The Gemara answers: No, it is referring to payment of the monetary value of the victim. Although he is not liable to pay ransom, as the ox is not killed, nevertheless, since by his own admission his ox caused damage, he is liable to pay damages.

Rachi non traduit

לא דמים. הא דקתני משלם לאו בתורת כופר דניבעי כפרה דאפילו לא משלם נמי כגון אי לית ליה נכסי לאו בכלל עונש הוא דאין כופר בלא סקילה דשור אבל היכא דאית ליה נכסי ע''כ משלם דמים דלא גרעה מיתה מנזקין דאילו אזקיה אע''ג דאינו בסקילה בעי לשלומי ליה פחת דמיו ה''נ משלם דמיו ליורשיו:

אִי דָּמִים, אֵימָא סֵיפָא: ''הֵמִית שׁוֹרִי אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי'' – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. וְאִי דָּמִים, אַמַּאי לָא?

Traduction

Abaye challenged this answer: If it is referring to the value of the victim, say the latter clause of that mishna: If a person admits: My ox killed the Canaanite slave of so-and-so, he does not pay based on his own admission. And if, as you claim, the mishna is referring to the value of the victim, not to the thirty-shekel fine, why should he not pay?

Rachi non traduit

אינו משלם ע''פ עצמו. דשלשים של עבד קנס הן:

ואי דמים. כלומר ואי ס''ד יש תורת נזקין להיכא דקטליה וע''כ כי היכי דבן חורין במקום שאין כופר משלם דמיו עבד נמי במקום שאין קנס משלם דמיו ואמאי קתני דלא:

אֲמַר לֵיהּ, יָכֵילְנָא לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: רֵישָׁא דָּמִים, וְסֵיפָא קְנָס; מִיהוּ שִׁנּוּיָיא דְחִיקָא לָא מְשַׁנֵּינָא לָךְ. אִידֵּי וְאִידֵּי דָּמִים.

Traduction

Rabba said to Abaye: I could have answered you by saying that the former clause, which discusses an ox killing a freeman, is referring to the value of the victim, and the latter clause, which relates to an ox that gored a slave, is referring to payment of the thirty-shekel fine. But I will not answer you with a forced answer. Instead, I will answer as follows: Both this clause and that clause refer to the value of the victim;

Rachi non traduit

שנוייא דחיקא. בתרי טעמא:

Tossefoth non traduit

רישא דמים וסיפא קנס. תימה מה תירוץ הוא זה ואומר ר''י דמצי ליישב פירוש המשנה כן המית שורי את פלוני הרי זה משלם תשלומין שחייבו הכתוב כגון כופר על פי עצמו ומשלמו בתורת דמים אבל עבדו של פלוני תשלומין שחייבו הכתוב דהיינו שלשים של עבד לעולם לא ישלם על פי עצמו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source